שלומי ונאווה זוג בשנות ה-60 לחייו מתגוררים בבניין דירות בהרצליה. לבניין יש מקלט ומחסן שבו הדיירים אינם עושים שימוש כלל. לשלומי ונאווה ישנו בן אשר נמצא במעבר דירות וביקש מהוריו עזרה עם אחסון חפציו במחסן בבניין. האב לא היסס ישר פנה לועד הבית של הבניין והוא אישר שבנו ישתמש במחסן לתקופה של עד חצי שנה לאחסון חפציו. כעבור יומיים הגיע הבן לבניין ואיחסן את כל חפציו.
לאחר מספר חודשים התרחשה תקופת גשמים עזה שאורכה נמשך כחמישה ימים. בשל תקלה במערכת הצינורות בבניין מי הגשמים חדרו לבניין והציפו את כל המחסן.
חפציו של יוני הבן של שלומי ונאווה נהרסו כליל ולא הייתה להם שום אפשרות להציל את הרכוש של הבן. נסערים והמומים פנתה המשפחה ליושב ראש ועד הבית על מנת לבדוק אם קיים ביטוח מבנה אשר יכול לכסות על הנזק. למרבה תדהמתם ועד הבית טען כי לא קיים ביטוח מבנה בבניין מכיוון שלא הייתה הסכמה של רוב הדיירים לבטח את המבנה ואת הרכוש המשותף.
נאווה אם המשפחה נזכרה באסיפת הדיירים שבה לא היה רוב על מנת לבטח את המבנה והצטערה שלא נלחמה על כך יותר.
אך לאחר בדיקה קצרה של בני המשפחה הם הבינו שאין צורך כלל ברוב של דיירי הבניין על מנת לרכוש ביטוח מבנה וזוהי האחריות הבלעדית של הנציגות הרשמית של הבניין, כלומר אין צורך של אסיפת דיירים ורוב קולות על מנת לרכוש ביטוח מבנה אלא זוהי החלטה ניהולית שגרתית של ועד הבית וחלק אינטגרלי מתפקידו.
שלומי אב המשפחה פנה לועד הבית וטען שעליו לשלם את הנזק שנגרם לרכוש מכיוון שהוא נושא באחריות הבלעדית על הרכוש המשותף בהיעדר ביטוח מבנה,
ועד הבית טען שזוהי אינה אחריותו ושאיו לו כוונה לשלם בכלל על הנזק שנגרם וכך החלו חילופי האשמות הדדיים בין הצדדים. המשפחה הגישה תביעה כנגד ועד הבית בטענה שאיננו ביצע את מחויבות תפקידו ובשל כך אין ביטוח לבניין ולרכוש המשותף. לאחר דיון בין עורכי הדין של שני הצדדים, הם הגיעו להסכם פשרה שבו ועד הבית ישלם כ-70 אחוז מההוצאות של הנזק שנגרם לרכוש.
סיפור זה ועוד רבים דומים אליו, מלמדים אותנו שאין לדעת מה יכול לגרום לנזק בבניין וברכוש המשותף ולפעמים אלו גורמים שלא תלויים בנו (מזג אוויר, רעידות אדמה וכו').
לכן על כל ועד בית לרכוש ביטוח ועד בית למבנה שמכיל בתוכו ביטוח רכוש משותף ולהמנע מהוצאות מיותרות ומפח הנפש שמתלווה אליהם.
לפרטים נוספים והצעת ביטוח מבנה פנו אלינו עוד היום.
